אודות

אני שיראל, אומנות מנחה את דרכי כבר שנים, עד לרגע הזה בו אני משלבת בפעם הראשונה בחיי אומנות ומשמעות,
אומנות ורגש, אומנות וזיקה לקשר, אומנות ואלמנטים מן הטבע...

בתור ילדה גדלתי עם אחיי בצורה בלתי נפרדת, 4 אחים בחדר שינה אחד, כל היום וכל הלילה היינו ביחד, לא ידענו מה זה לבד.
עם השנים עברנו לבית גדול יותר סוף סוף וכמעט כל אחד קיבל חדר משלו, ואני הקטנה מכולם, הרגשתי מאויימת מחדר כה גדול וריק ולילה אחר לילה הייתי מבקשת את אחי לישון איתי שלא אהיה לבד, הפעמים הראשונות בחיים שהכרתי בדידות.
והיום, יוצא לי להתהלך בעולם ולהרגיש שוב כמו אותה ילדה קטנה, בודדה, אני רואה גם את אותו רגש אצל אנשים סביבי.
אנו חיים בעידן שכזה... ואני בסדר עם הקידמה, אפילו מתמרנת אותה לטובתי מפעם לפעם.
ובכל זאת לא יכולה להתעלם מהעובדה שכל פעם שהולכים לטבילה באיזה מעיין או ים, או שיוצאים לטבע לנשום אוויר צלול, או כאשר רוקדים על אדמה שטוחה יחפים, או יושבים סביב המדורה בנגינה ובשיר, בשקט וביחד זה הזמן הכי מנוצל שלנו, הזמן שהרגשנו בשיאינו, זה הזמן שהבנו מה אנחנו בעצם עושים כאן.
באנו להיות חלק מהעולם, להיות הוא עצמו, להתחבר, עוד ועוד ועוד..
באנו להיות ביחד, להנות אחד מהשני, לסבול, להכיל, לראות, לאהוב, לשים את הלב.

אני מזמינה אתכם, לעצור הכל, להיות כאן,
זה הזמן, הרגע הזה, לקרב את המשפחה, קרוב קרוב לחום האש.
להזמין את החברים ופשוט להיות ביחד.